טור ישן מ-יוני 2006 הופך להיות אקטואלי. עצוב.

סיפור אמיתי – 
לפני 8 שנים, כתבתי במקומון של מעריב במודיעין. שלחתי טור בבוקר וכשחזרתי אחר הצהרים פתחתי את החדשות ומיד צלצלתי לעורכת שלי. לאור החדשות – לא היה לעניין לפרסם אותו.

אז שלחתי לה טור אחר, על משהו אחר. 
ואת הטור ההוא פרסמתי ב-בלוג שהחזקתי אז. הוא לצערי עדיין אקטואלי.

הנה הטור ההוא:

25.06.2006
קודם כל אני מזהירה – הטקסט הזה הוא לא לבעלי בטן רגישה, ולא מחכה לתגובות כלשהן. הוא נכתב לפני החטיפה של גלעד שליט, וכמובן לפני הפרסום אודות ההעדרות/העלמות/חטיפה של אליהו אשרי [מישהו זוכר שהיה בחור כזה? בחור שעמד בטרמפיאדה, נחטף במקביל לגלעד שליט, ונמצאה גופתו אחרי כמה ימים?] מאיתמר.

וכן, קשה שלא לחשוב כמה צעירים נוספים מחכים באיזה צומת באיזה מקום ומסתכנים.

באמת שהגיע הזמן לעשות לזה סוף.

"טרמפים – סיכון מיותר"

כל כך רווח לנו כשניסיון החטיפה של אמונה שחר והדס מן הסתיים בשלום.

כל כך רווח לנו עד כדי כך שמיד אח"כ כבר נשמעו הדברים הבאים – טרמפים הם אמצעי תחבורה מהמרכזיים ביישובי יו"ש, בייחוד לצעירים שאין ברשותם רכבים המתגוררים במקומות רבים אליהם לא מגיעה תחבורה ציבורית (או שהתחבורה למקומות אלו נמצאת בתדירות נמוכה), ומנסים לחסוך בהוצאות, ומכיון שכך אין טעם להגיד להם להמנע מכך, ובכלל זו אחריות של הצבא לדאוג לתנועה בטוחה של התושבים בארץ, והעיקר שנעשה לנו נס גדול……

כל כך רווח שאף אחד לא שאל מה היה קורה אם אחת הבנות היתה נחטפת, ומה היה המחיר לשחרורה. אולי כי בשעה שנס קורה לפניך, לא לעניין להציג את הסכנה….

הרשו לי לרגע לשער את מהלך העניינים, אילו דברים לא היו מסתיימים כפי שהסתיימו – 

ברדיו מתפרסמת הידיעה הראשונה על חטיפת הנערה, שחוזרת אחר כך במבזקים ובמהדורות החדשות. במהדורת החדשות בטלביזיה משודרת בפעם הראשונה קלטת וידאו,  בה מצולמת תעודת הזהות של החטופה. בקלטת מועברת גם דרישת החוטפים: "אנו דורשים את שחרורם המיידי של מחבלים שעצורים בישראל. המועד האחרון למילוי הדרישות הוא מחרתיים, בשעה 21:00. אם הן לא ימולאו – תהיה ישראל אחראית להריגת הנערה".

ראש הממשלה אולמרט פונה בפניה אישית אל אבו מאזן ואומר לו שהוא רואה אותו כאחראי לחיי החטופה. אבו מאזן עונה: "החמאס מנהל נגדי מלחמה אישית ולא רק נגד ישראל". אולמרט שב ומדגיש את אחריותו של אבו מאזן, והרשות הפלסטינית בכללותה לחיי החטופות. ארה"ב והאיחוד האירופי מפרסמות הודעה בה הן מדגישות את אחריות הממשל הפלסטיני לשלומה של הנערה.

לקראת הערב מתפרסמת קלטת ובה הנערה כפותה ומוכה אומרת למצלמה –  "אני כרגע בסדר. אני מקווה לחזור אליכם, בבקשה תשחררו את האסירים שלהם".

הממשלה והמטכ"ל עורכים ישיבות חירום שונות כיצד לטפל בחטיפה. במהלך הלילה נבדקות אפשרויות צבאיות, דיפלומטיות ומדיניות לטיפול בפרשה.

עם עלות השחר יש בידיו של ראש השב"כ מידע מדויק על הבית שבו מוחזקת החטופה. שעה קלה לאחר מכן מורים ראש הממשלה ושר הבטחון, להתחיל במבצע החילוץ. במהלך המבצע, חיילי הכוח, מתמקמים וקוראים לחוטפים להיכנע. כשהם שומעים צרור יריות הם פורצים לחדר תחת אש כבדה, בתקווה שהנערה עדיין חיה. הם הורגים ביריות את החוטפים. בחדר מתגלה לעיני החיילים הנערה, כבולה בידיה וברגליה בשרשראות ברזל, שוכבת מתה.

 

התיאור הזה הוא לא המצאה לגמרי פיקטיבית, הוא מבוסס על ארועים קודמים שקרו בארץ, ומהווה מהלך אפשרי של האירועים.

החופש הגדול יוצא לדרך, והמוני בני נוער יבקשו לנפוש ולטייל ברחבי הארץ. חלקם יסעו בטרמפים – לעיתים ללא ידיעת הוריהם, לעיתים באישור.

לקחת טרמפים בישראל זה מעשה חסר אחריות. לא רק כלפי החיים האישיים שלכם, אלא גם כלפי כל תושבי המדינה הזו. כשתחטפו הערך של החיים שלכם, (שכנראה לא ממש היה חשוב לכם), יהפוך להיות הדיון במה מספר המחבלים שצריך לשחרר בגללכם. אלחננן טננבאום לא שונה מכל תופס טרמפים באיזה צומת בארץ. המחיר יהיה זהה, או כבד יותר. ואם בכלל תצאו בחיים מארוע כל כך נורא וטראומטי – האם יהיה בכם הכוח לעמוד מולן המשפחות של נפגעי הטרור שראו את המחבלים שאחראים לחיי יקיריהם משוחררים? תטרחו להתנצל על התנהגותכם?

גם אם נתעלם לרגע מהמצב הבטחוני, ונניח את הסיכון הזה בצד, עדיין הסכנות האורבות בטרמפים רבות – מנסיעה עם נהג עייף, שיכור, לא מיומן, ועד לנסיעה עם נהג עבריין (אנס, נוהג בשלילה, גנב רכב ועוד). עם כל הכבוד למבט הזהיר בפני הנהג – האם באמת אתם בודקים את רמת האלכוהול של כל נהג שאתם עולים איתו? האם אתם יודעים כמה שעות הנהגת לא ישנה? האם יתכן שעליתם על רכב עם נהג מסוכן?

נזכיר, הסכנות בישראל לא מעטות, גם הליכה תמימה לפיצריה יכולה להסתיים בפיגוע, גם עליה לאוטובוס. האם באמת כדאי להוסיף עליהן סכנות שנובעות מהתנהגות לא זהירה?

 בתפילה לשלומם ובריאותם של גלעד שליט ואליהו אשרי,

שחר. יוני, 2006.

ועוד 2 מילים מעכשיו
1. מאז עסקת ג'יבריל, עסקת גולדווסר ורגב, עסקת שליט – ואי סיום הפעימה הרביעית במסגרת המשא ומתן המסר שעבר הוא על חטיפה תקבלו הרבה אסירים, על משא ומתן לא. אז מה אנחנו מצפים?
2. אז אנשים אמרו שישראל אחראית ל-שליט, גולדווסר ורגב כי הם היו חיילים במדים, כי המדינה שלחה אותם. 3 בני נוער שחיכו בטרמפיאדה – זה גם אחריות של המדינה? ואם חיילים הם הילדים של כולנו – בני נוער הם לא? 

מאוד מקווה שיסתיים במהרה ובטוב. 

אודות שחר

כותבת מאז שזוכרת את עצמי, לפעמים למגירה, לפעמים לאחרים, לפעמים במחשבות. מסתקרנת משטויות, שואלת שאלות, [אם כי ביושר אודה שלא תמיד יש לי סבלנות לחפש את התשובות...] חובבת ג'ירפות, חולקת מרחב עם איש, פעוט וכלב. בעבר חלבתי פרות ועיזים, בהמשך ניקיתי כלובים והאכלתי חיות בפינת חי. היום כבר לא. ממשיכה לשמור על קשרים הדוקים למסך הקטן, מאקטואליה ועד שטויות במיץ.
פוסט זה פורסם בקטגוריה דברים שבין לבין, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה